top of page
  • Writer's pictureCamelya Vitner

על הפחד משינוי

Updated: Nov 12, 2021

כתיבה: קמליה ויטנר


השבוע הבנים שלי לא הפסיקו לריב זה עם זה. במיוחד הבכור, ינאי, שהוא בדרך כלל הילד ה"ממושמע והצייתן", התנהג באופן שלא אופייני לו – הציק לאחים שלו, הרביץ, עשה "דווקא"... ברגע (נדיר) של שקט בבית, כשרק הוא ואני נוכחים, שאלתי אותו: "ינאי, מה קורה לך בימים האחרונים? למה אתה מתנהג ככה? אני כבר מכירה אותך, אני יודעת שכשאתה מוטרד, אז אתה מטריד" ינאי הקשיב וצחק ממשחק המלים. ואז שאלתי: "אז מה מטריד אותך?" ואחרי כמה שניות של שקט ענה: "אני מפחד לעבור בית ומפחד לעבור קייטנה". וככה, המתוק הזה בן ה-6.5, תיאר כל כך יפה את מה שהוא מרגיש: את הקשר בין הרגשות שלו להתנהגות ואת זה שהוא מאוד מפחד מהשינויים הצפויים בחיים שלו. והוא צודק, זה באמת מאוד מפחיד לעבור בטווח של שבועיים גם למסגרת חדשה וגם לבית חדש. לא רק עבור ילד בן 6.5, גם אנחנו, ההורים המבוגרים שלו, חוששים. כי שינויים, גם אם הם מבורכים וגם אם בחרנו בהם, הם הרבה פעמים מלחיצים, מפחידים ומעוררים בנו ספקות: האם בחרנו נכון? האם יהיה לנו טוב? מחקרים מראים שלרוב, כשעושים שינוי, גם אם השינוי הוא מבורך ומוגדר כהצלחה: שביעות הרצון שלנו והביצועים שלנו בהתחלה במגמת ירידה! כלומר, בתחילתו של השינוי יותר ויותר רע לנו, לפני שמתחיל להיות לנו הרבה יותר טוב - כמו שאפשר לראות ב"עקומת השינוי" המצורפת (מקור – הפסיכיאטרית קבלר-רוס).

וכגודל השינוי, לעתים גם גודל הקושי הרגשי והפרקטי. לא פלא שאנשים חושבים פעמיים או שלוש לפני שמעיזים לעשות שינויים משמעותיים בחיים שלהם. כפסיכולוגית ארגונית, אני רואה גם כמה קשה למנהלים בארגונים להוביל שינוי, גם אם הם מאמינים שהוא חשוב וחיוני לארגון ולאנשיו. לפעמים הפחד הזה, שפוגש כל אחד מאיתנו ברמה כזאת או אחרת, משתק, תוקע במקום, ומונע מאיתנו להעז לעשות את הצעדים הנדרשים לעבר השינוי הרצוי. אז מה עושים? איך מתגברים על הפחד שכרוך בשינוי? אז הנה כמה עיצות פרקטיות: 1. "לפחד זה נורמלי" – קודם כל מבינים שהפחד הוא חלק מהעניין. כשנדרש אומץ לבצע מעשה– זה אומר שיש במעשה הזה אלמנט של פחד. האתגר הוא "לא לפחד מהפחד", כלומר להבין שלפחד זה אנושי ונורמלי, והחוכמה היא להצליח לנוע קדימה *למרות* הפחד. 2. זוכרים את עקומת השינוי – זוכרים שבהתחלה יהיה יותר רע לפני שיהיה יותר טוב! אלה טבעם של שינויים. זה לא אומר בהכרח שהשינוי לא נכון עבורנו, זה רק אומר שצריך לדעת להכיל את התקופה הקשה, עד שנראה את פירות השינוי. 3. מזכירים לעצמנו את המטרה – "מי שיש לו למה יכול לשאת כמעט כל איך" (ניטשה)– שואלים את עצמנו: למה בחרנו בשינוי הזה? למה הוא טוב?, קל יותר לשאת קשיים כשברור לנו למה יצאנו לשינוי הזה מלכתחילה. 4. נערכים מראש – חושבים מבעוד מועד מה יכול לעזור לנו לצלוח את תהליך השינוי בצורה טובה: אילו עוגנים של יציבות ממשיכים להתקיים כדי שנוכל להיאחז בהם בזמן השינוי?, אילו גורמי סטרס יכולים להפריע לנו לעשות את השינוי ואיך נוכל למזער אותם?, באילו אנשים נוכל להיעזר בתמיכה, ליווי ושותפות בתהליך השינוי? העיצות הפרקטיות האלה, אולי לא ימנעו לגמרי את כל הקשיים הכרוכים בתהליך שינוי, אך הם בהחלט יכולים להקל ולרפד אותם. עכשיו רק נשאר לי ליישם אותם על עצמי, לקראת מעבר הדירה

אז מה עוזר לכם לעבור שינויים?


שלכם, קמליה

מעוניינים להתעדכן כשמתפרסם מאמר חדש של "קמליה ויטנר - פסיכולוגיה פרקטית"?

49 views2 comments
bottom of page